שנה בסידני, אוסטרליה 2018- לא כמו שחשבתי

אי פעם חשבתן לצאת לאוסטרליה ל-working Holiday Visa?

אני לא. אבל מאז שגיליתי שהסדרה off Spring היא אוסטרלית- החלטתי שאם זה יסתדר אסע לאוסטרליה. הוצאתי ויזה ליתר בטחון.. ולאחר כמה סימנים מהיקום- נחתתי בסידני באוקטובר 2017.

זה היה אחרי שנה שלמה במזרח, בלי להכיר את תרבות העבודה המקומית וכבר דיי מותשת מהדרכים.

בהתחלה הופתעתי לגלות את התרבות האבוריג'ינית שלא הכרתי, המבטא היה לי קשה להבנה ולא ידעתי איך כותבים CV (קורות חיים) כמו שצריך כדי למצוא עבודה- אפשר להגיד שחוויתי שוק תרבות עם הנחיתה במדינה מערבית ובפועל, זו היתה שנה מורכבת, ואיך לומר- זו הפעם הראשונה בה באמת הבנתי מה הם האתגרים האמיתיים של לטייל לבד בתור אשה בעולם הזה.

אבל יחד עם זה.. מצאתי שם גם כמה מתנות.

אם יכולתי לשנות משהו בשנה הזו? להכין את עצמי לעבוד מיד עם הנחיתה. לא לנסוע אם אין לי מספיק כסף ל-3 חודשים.  ולהיות מודעת לזה שתרבות השובניזם במערב לא טובה יותר מבכל מקום אחר, אפילו להפך.

מה כן לקחתי מהשנה הזו?

את חווית העבודה בצילום, את המודל לאמנות כמקצוע, את הישיבה בבתי קפה כמקום לעבוד בו, את הרצון ללמוד ריקודי בטן שמתגשם בימים אלה.

הבית בו גרתי בתחילת השהות, New-town 2018

.